דלג לתוכן
משיכת כספי פיצויים ללא מס - מתי זה אפשרי ואיך מבקשים אישור מפקיד השומה

משיכת כספי פיצויים ללא מס - מתי זה אפשרי ואיך מבקשים אישור מפקיד השומה

סיום עבודה מגיע כמעט תמיד עם שאלה כספית אחת: כמה מהפיצויים יישארו בידיים. משיכת כספי פיצויים ללא מס אפשרית, אבל רק עד תקרה, רק אם בוחרים בכך בטופס הנכון, ובמחיר שלא תמיד רואים מיד - פטור קטן יותר על הפנסיה בעתיד. המדריך מסביר מה פטור, איך מחשבים את התקרה ב-2026, מתי נדרש אישור מפקיד השומה, ומה עושים עם הסכום שמעל התקרה.

מתי אפשר למשוך כספי פיצויים ללא מס?

משיכת כספי פיצויים ללא מס אפשרית כשהכסף מתקבל עקב פרישה, כלומר עם סיום העבודה אצל המעסיק, והעובד בוחר לנצל את הפטור שבסעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה. הפטור חל על פיצויי פיטורים, בין שהמעסיק שילם אותם ישירות ובין שנמשכו מקרן הפנסיה, מקופת הגמל או מביטוח המנהלים, וגם על מענק פרישה, מענק הסתגלות, חלף הודעה מוקדמת ופדיון ימי מחלה. הסכום הפטור הוא הנמוך מבין שניים: 150% מהמשכורת החודשית האחרונה כפול מספר שנות העבודה, או 13,750 ש”ח לכל שנת עבודה - נכון לשנת 2026, והסכום קפוא עד סוף 2027. על שנת עבודה חלקית ניתן פטור יחסי. מה שמעבר לתקרה חייב במס לפי מדרגת המס השולית של העובד, אלא אם פורסים אותו או משאירים אותו בקופה. את הבחירה עושים בחלק ב’ של טופס 161, אחרי שהמעסיק מילא את חלק א’. חשוב לזכור: ניצול הפטור עכשיו עשוי להקטין את הפטור על הקצבה בגיל הפרישה.

אילו תשלומים נחשבים פיצויים פטורים ממס, ואילו לא?

הפקודה מדברת על “מענק הון שנתקבל עקב פרישה”, ובפועל נכללים בו כמה סוגי תשלומים שמגיעים בסיום העבודה:

  • פיצויי פיטורים ששולמו ישירות מהמעסיק, או שנמשכו מהקופה שאליה הופקדו;
  • תשלום “חלף הודעה מוקדמת”;
  • פדיון ימי מחלה שלא נוצלו;
  • מענקים לרגל סיום העבודה - מענק פרישה, מענק הסתגלות וכדומה.

כל התשלומים האלה נספרים יחד מול תקרה אחת. לעומתם, פדיון חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה והפרשי שכר חייבים במס בכל סכום, ואין עליהם פטור - גם אם שולמו באותו יום עם הפיצויים. הם בעצם תשלומים שלא נכללים בהגדרת מענק פרישה שפטור ממס.

איך מחשבים את תקרת הפטור על פיצויים ב-2026?

לשון הפקודה עצמה צנועה יותר ממה שמקובל לחשוב: פטור בגובה משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה, לפי המשכורת האחרונה, עם סמכות למנהל רשות המסים לפטור גם את העודף בהתחשב בתקופת השירות, בגובה השכר ובנסיבות הפרישה. בהנחיה מדצמבר 2018 קבעה רשות המסים שאפשר להגדיל את הפטור עד 150% מהמשכורת האחרונה, ובלבד שלא יעלה על התקרה, ושהמעסיק רשאי לחשב זאת בעצמו בלי להפנות את העובד למשרד השומה.

מכאן הנוסחה המוכרת - הפטור הוא הנמוך מבין:

  1. המשכורת החודשית האחרונה × 1.5 × מספר שנות העבודה;
  2. 13,750 ש”ח × מספר שנות העבודה.

על שנת עבודה חלקית ניתן חלק יחסי. הסכום של 13,750 ש”ח הוא התקרה שנקבעה ב-1 בינואר 2024; תיקון לפקודה הקפיא את עדכון הסכומים האלה לשנים 2025 עד 2027, כך שהוא נשאר בתוקף גם בשנת 2026, והעדכון הבא צפוי ב-1 בינואר 2028.

שני סייגים חשובים: הנחיית ה-150% אינה חלה על מי שהוא “בעל שליטה” במעסיק או קרוב שלו - שם מפנים את מקבל המענק למשרד השומה. ומי שמשכורתו הוגדלה סמוך לפרישה באופן בלתי סביר, רשאי המנהל לחשב לו את הפטור בלי ההגדלה.

חישוב מס על פיצויים - דוגמה מספרית

עובד עבד 15 שנה, ומשכורתו האחרונה 12,000 ש”ח. בסיום העבודה קיבל בסך הכול 250,000 ש”ח: פיצויים שנמשכו מהקופה, השלמה מהמעסיק וחלף הודעה מוקדמת.

  • חלופה א’: 12,000 × 1.5 × 15 = 270,000 ש”ח.
  • חלופה ב’: 13,750 × 15 = 206,250 ש”ח.

תקרת הפטור היא הנמוכה - 206,250 ש”ח. היתרה, 43,750 ש”ח, חייבת במס הכנסה לפי מדרגת המס השולית של העובד בשנת הקבלה, אלא אם יבחר לפרוס אותה או להשאיר חלק מהכסף בקופה (ראו בהמשך). אילו המשכורת האחרונה הייתה 8,000 ש”ח, חלופה א’ הייתה נמוכה יותר (8,000 × 1.5 × 15 = 180,000 ש”ח), והיא הייתה קובעת את התקרה.

שימו לב: מה שקובע הוא הסכום שמגיע לידיים בפועל, לא מה שהופקד לאורך השנים. גם אם ההפקדות השנתיות היו נמוכות מהתקרה, התשואה שנצברה עליהן נספרת בסכום המשיכה.

מה המעסיק ממלא ומה העובד בוחר בטופס 161?

מאז 1 בינואר 2024 מעסיקים מדווחים על פרישת עובד בטופס 161 החדש, בנייר או דיגיטלית. הטופס בנוי משלושה חלקים:

  • חלק א’ - הודעת מעסיק: כל הסכומים והזכויות שהמעסיק העמיד לרשות העובד.
  • חלק ב’ - הודעת עובד: הבחירות של העובד לגבי מענקי הפרישה - כמה למשוך, כמה מהסכום פטור לפי סעיף 9(7א), כמה חייב במס, וכמה להשאיר לרצף קצבה או לרצף פיצויים.
  • חלק ג’ - חישוב המעסיק: הנחיות לקופות הגמל לגבי אפיון הכספים וניכוי המס.

כשהמעסיק מדווח במערכת הדיגיטלית, העובד מקבל מסרון או הודעה בדוא”ל ומתבקש להיכנס למערכת ולמלא שם את בחירותיו. בעבר הוגשו בחירות העובד בטופס נפרד (161א); בטופס החדש הן חלק ב’. את טופס 161 כדאי לשמור - הוא ישמש בעתיד כשמגיע הזמן לדווח על הכספים ולחשב את הפטור על הקצבה.

בקשה לפקיד השומה למשיכת כספי פיצויים ללא ניכוי מס - מתי צריך אותה?

בחלק מהמקרים המעסיק מסמן בחלק ג’1 חלופה שבה קופת הגמל משחררת את הכסף ומנכה, אם צריך, את המס שהמעסיק חישב - ואז מוסרים לקופה את הטופס המלא. אבל כשהמעסיק ממלא את חלק ג’2, הקופה אינה יכולה לפעול לבד: העובד צריך לפנות לפקיד השומה, וזה ייתן הנחיות למעסיק ולקופות - אם לנכות מס, וכמה. זו בעצם “בקשה לפקיד השומה למשיכת כספי פיצויים ללא ניכוי מס”, והאישור שמתקבל ממנה הוא אישור מס הכנסה למשיכת פיצויים שמעבירים לקופה.

לפי דף השירות של רשות המסים, מגישים את טופס 161 המלא על כל חלקיו, ומצרפים שלושה תלושי שכר אחרונים; אם חלפו יותר משלושה חודשים מהפרישה, מצרפים גם אישור יתרה עדכני מהקופות. אפשר לפנות במערכת הפניות המקוונת, דרך האזור האישי באתר רשות המסים, או בהגעה לפקיד השומה בתיאום מראש. במערכת הדיגיטלית חלק מהאישורים מופקים מיד, ובקשות שמועברות לטיפול משרד השומה מקבלות מענה במערכת בתוך 10 ימי עסקים. את האישורים מעבירים לקופות הגמל - זו אחריות העובד.

מתי אפשר למשוך את הפיצויים מקרן הפנסיה או מקופת הגמל?

הזכות למשוך את כספי הפיצויים מהקופה היא עניין של דיני עבודה, לא של מס. עובד שפוטר אחרי שנת עבודה אחת לפחות, או התפטר בנסיבות שמזכות בפיצויים, רשאי למשוך בלי הסכמת המעסיק. במקרים אחרים נדרשת הסכמת המעסיק, או שחלפו 4 חודשים מסיום יחסי העבודה בלי שהמעסיק העביר לקופה את עמדתו - ואז ייתכן שהמעסיק עדיין יוכל לתבוע את הכסף בחזרה.

ועוד נקודה שקל לפספס: מרגע שנוכה מס מהפיצויים או שניתן עליהם פטור, יש למשוך את הכסף בתוך 3 חודשים או להעבירו לקופת גמל לקצבה ייעודית. כסף שנשאר בקופה המקורית הופך לכסף שמיועד לקצבה, ולא ניתן יהיה למשוך אותו כסכום חד-פעמי.

מה קורה עם מס על פיצויים מעבר לתקרה?

מי שהסכום שלו עובר את התקרה יכול לבחור בין כמה דרכים:

  • למשוך הכול: הפטור חל עד התקרה, והיתרה ממוסה לפי מדרגת המס השולית.
  • רצף קצבה: למשוך עד התקרה בפטור, ואת היתרה להשאיר בקופה כחלק מהחיסכון לקצבה. המס נדחה לגיל הפרישה, והקצבה תמוסה לפי הכללים שיחולו אז. אפשר לחזור בו בהמשך, ואז ינוכה מס על מה שמעבר לתקרה.
  • רצף פיצויים: לא למשוך דבר, ולצרף את הכסף לפיצויים מהמעסיק הבא. התנאי: להתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש שמפקיד לפיצויים בתוך שנה מהפרישה. הרצף מוגבל לתקרה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק לכל שנת עבודה, ואפשר לחזור ממנו בתוך שנתיים (טופס 161ג).

כלל שכדאי לזכור: אי אפשר למשוך חלק בפטור ממס ולייעד את היתרה לרצף פיצויים. אפשר למשוך חלק בפטור ולייעד את היתרה לרצף קצבה, או למשוך חלק תוך תשלום מס ולייעד את היתרה לרצף פיצויים. ועוד: מי שלא מסר הודעה אחרת עלול להיחשב כמי שבחר ברצף קצבה.

פריסת פיצויים: איך מקטינים את המס על הסכום החייב?

פריסת פיצויים מאפשרת לחשב את המס על הסכום החייב כאילו התקבל בחלקים שווים על פני כמה שנים, ובכך להימנע ממדרגת מס גבוהה בשנה אחת. היא חלה על הסכומים החייבים במס בלבד - מעל התקרה, או כשהעובד ויתר על הפטור.

  • פריסה אחורה: שנת מס אחת לכל שנת ותק, עד 6 שנים כולל שנת הקבלה (סעיף 8(ג)(3) לפקודה).
  • פריסה קדימה: באישור פקיד השומה, שנת מס אחת לכל 4 שנות עבודה, עד 6 שנים, ובתנאי ותק של 6 שנים לפחות אצל אותו מעסיק.

את הבקשה מגישים בטופס 116ג, במסגרת תיאום מס או עם הדוח השנתי לשנה שבה התקבל הכסף. הפריסה אינה דוחה את התשלום: בפריסה קדימה משלמים מראש את המס על כל השנים כמקדמה, ומגישים דוח שנתי בכל שנת פריסה. בדוגמה שלמעלה, 15 שנות ותק מאפשרות פריסה אחורה על פני עד 6 שנים; פריסה קדימה נקבעת לפי שנה אחת לכל 4 שנות ותק, ובכפוף לאישור פקיד השומה.

איך משיכת פיצויים בפטור משפיעה על הפנסיה?

זו הנקודה שבה משיכת פיצויים ללא מס מתגלה כהחלטה ארוכת טווח. בגיל הפרישה זכאים לפטור ממס על חלק מהקצבה, לפי סעיף 9א לפקודה. אבל מענקי פרישה פטורים שקיבלתם בעד שנות עבודה שקדמו לגיל הזכאות, עד 32 שנות עבודה, מוצמדים למדד, מוכפלים במקדם שנקבע בחוק ומופחתים מ”יתרת ההון הפטורה” שעומדת לרשותכם בפרישה. במילים פשוטות: פטור שמנוצל היום נגרע מהפטור של מחר.

את החישוב הזה עושים בגיל הפרישה בבקשה לקיבוע זכויות (טופס 161ד), ושם נפגשים כל אירועי הפרישה מהעבר. לכן כדאי לשקול לפני שמנצלים פטור - במיוחד כשהמס על הפיצויים ממילא נמוך, בזכות נקודות זיכוי או מדרגת מס נמוכה. ובנפרד מהמס, משרד האוצר ממליץ לא למשוך פיצויים מהביטוח הפנסיוני: לפי כל זכות, משיכה כזו עשויה להקטין את הקצבה העתידית ביותר משליש.

שאלות נפוצות

האם חייבים לנצל את הפטור ממס על הפיצויים?

לא. הפטור הוא בחירה של העובד בחלק ב’ של טופס 161. אפשר למשוך תוך תשלום מס, או לא למשוך כלל ולהשאיר את הכסף לרצף קצבה או לרצף פיצויים. לפעמים דווקא ויתור על הפטור משתלם, כשהמס בשנת הקבלה נמוך והפטור שמור לפנסיה.

האם דמי הבראה ופדיון חופשה פטורים ממס יחד עם הפיצויים?

לא. פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה והפרשי שכר חייבים במס בכל סכום. על פדיון חופשה אפשר לבקש פריסה אחורה בלבד, ודמי הבראה והפרשי שכר מיוחסים לשנים שעבורן שולמו.

מתי צריך לפנות לפקיד השומה כדי למשוך פיצויים ללא ניכוי מס?

כשהמעסיק מילא את חלק ג’2 בטופס 161, כשמבקשים פריסת מס, וכשמקבל המענק הוא בעל שליטה או קרוב שלו, שעליהם לא חלה הנחיית ה-150%. בשאר המקרים המעסיק והקופה מחשבים את הפטור לפי הטופס.

מה קורה לפיצויים אם לא עשיתי כלום?

מי שלא הודיע אחרת עלול להיחשב כמי שבחר ברצף קצבה, והכסף יישאר בקופה לקצבה. גם מי שכבר קיבל אישור מס צריך למשוך בתוך 3 חודשים, אחרת הכסף הופך לכסף לקצבה.

לפני שחותמים על טופס 161

החלטה על פיצויים נראית טכנית, אבל היא משלבת שלוש שאלות: כמה מס לשלם עכשיו, כמה פטור לשמור לגיל הפרישה, ומה עדיף לעשות עם הכסף עצמו. מי שעומד מול סכום גדול, תקרה שנחצית או מעבר בין מעסיקים, ירוויח מבדיקה מסודרת לפני שממלא את חלק ב’. במקרים כאלה ליווי רואה חשבון עוזר לחשב את החלופות, להגיש את הבקשה לפקיד השומה ואת בקשת הפריסה, ולוודא שהבחירה נרשמה נכון.

מקורות: פקודת מס הכנסה, סעיפים 8(ג)(3), 9(7א), 9א ו-120ב(ה); הנחיית רשות המסים מיום 30.12.2018 בעניין הגדלת הפטור למענק פרישה; דפי השירות של רשות המסים לטופס 161, למערכת עזיבת מקום עבודה, לטופס 116ג ולטופס 161ד; כל זכות - פטור ממס הכנסה על פיצויי פיטורים וכספים אחרים המשולמים לעובד בסיום העסקתו, משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני, ניכוי מס הכנסה מפיצויי פיטורים ומכספים אחרים המשולמים לעובד בסיום העסקתו, פריסת מס הכנסה על פיצויי פיטורים וכספים אחרים המשולמים לעובד בסיום העסקתו, רצף קצבה, רצף פיצויים. נכון ל-27.9.2026.

אין באמור תחליף לייעוץ מקצועי.

הערה חשובה: המידע הניתן כאן מהווה מידע כללי, ואינו מהווה המלצה ספציפית או ייעוץ מקצועי, לפעולה כזו או אחרת ובאחריות הקוראים לפעול בהתאם לייעוץ מקצועי התואם את נסיבותיהם.

עוד על ראיית חשבון לעוסקים פטורים, מורשים וחברות ←
שלחו וואטסאפ