דלג לתוכן

מיסוי רילוקיישן והגירה

ליווי מס מלא ביציאה לרילוקיישן והגירה - מתי מפסיקים להיות תושבי ישראל, תושבות כפולה ואמנות מס, מס יציאה והיערכות נכונה מראש.

החלטה על רילוקיישן או הגירה אינה מסתכמת באריזת מזוודות ובחתימה על חוזה עבודה בחו”ל. היערכות מס מקדימה, לפני מועד היציאה בפועל, היא קריטית להצלחת המעבר בהיבטי המס.

מתי מפסיקים להיחשב “תושבי ישראל” לצורכי מס?

הקביעה נעשית לפי שילוב של מבחן מרכז החיים והמבחנים הכמותיים (גם לפי הגדרת ‘תושב ישראל’ וגם לפי הגדרת ‘תושב חוץ’) - בחינת מכלול הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות לישראל ולמדינת היעד - ולצדו חזקות הימים הכמותיות שבפקודת מס הכנסה, הבוחנות את מספר ימי השהייה בישראל לאורך שנות המס. ברילוקיישן, בניגוד לניתוק תושבות “קלאסי”, לרוב יש נקודת זמן ברורה של מעבר (תחילת חוזה עבודה, מעבר דירה עם המשפחה), אך גם היא אינה קובעת באופן אוטומטי את מועד ניתוק התושבות לצרכי מס - הרשות בוחנת את מכלול הנסיבות. חשוב להבין שגם לאחר תחילת העבודה בחו”ל ייתכן שתמשיכו להיחשב תושבי ישראל לתקופה מסוימת, בהתאם לקצב שבו עוברות שאר הזיקות (בני משפחה, נכסים, פעילות עסקית) למדינת היעד או בהתאם למבחנים נוספים שאותם בוחנת רשות המיסים. ולצד זאת, מי שיוצא לתקופה קצובה של שנה-שנתיים - למשל רופא או חוקר ביציאה לפלואושיפ - נמצא במצב שונה במהותו, שבו לרוב עדיף דווקא להישאר תושב ישראל; ראו מיסוי פלושיפ לרופאים וחוקרים.

מה קורה כאשר נוצרת תושבות כפולה?

לעיתים, בתקופת המעבר, ייתכן שתיחשבו תושבים לצורכי מס גם בישראל וגם במדינת היעד במקביל - מצב הנקרא תושבות כפולה. כאשר קיימת אמנת מס בין ישראל למדינת היעד, האמנה כוללת בדרך כלל “כללי שובר שוויון” (Tie-Breaker Rules) הקובעים לאיזו מדינה תוכר התושבות הבלעדית לצורכי האמנה - בסדר בדיקה הכולל בין היתר את מקום בית הקבע, מרכז האינטרסים החיוניים, מקום השהייה הרגיל ואזרחות. יישום נכון של כללים אלו עוזר למנוע כפל מס (אך לא תמיד), ומאפשר לנצל את ההקלות שהאמנה מעניקה. משך המעבר שבו קיימת חשיפה לתושבות כפולה משתנה ממקרה למקרה ותלוי בקצב שבו עוברות הזיקות בפועל, ולכן מומלץ לבחון את האמנה הרלוונטית עוד לפני מועד היציאה.

מהו מס יציאה בעת רילוקיישן?

בעת ניתוק התושבות, בין אם ברילוקיישן ובין אם בהגירה, חל מס יציאה רעיוני (סעיף 100א לפקודה) על הנכסים כאילו נמכרו ביום העזיבה. בין הנכסים הנכללים: מניות ואופציות (רלוונטי במיוחד לעובדי הייטק העוברים רילוקיישן עם חבילת תגמול הוני), אחזקות בחברות ונדל”ן בחו”ל. בתנאים מסוימים ניתן לדחות את תשלום המס עד למועד המימוש בפועל של הנכס, במקום לשלמו באופן מיידי במועד העזיבה.

איך נערכים נכון למעבר לחו”ל מבחינת מס?

תכנון מקדים, המתחיל עוד לפני החתימה על חוזה העבודה או מועד המעבר בפועל, הוא ההבדל בין רילוקיישן מסודר מבחינה מיסויית לבין חשיפה למחלוקות מול רשות המסים. תהליך נכון כולל תיעוד עקבי של מעבר מרכז החיים, בחינת אמנת המס הרלוונטית מול מדינת היעד לצורך פתרון סוגיות תושבות כפולה, ומיפוי החשיפה למס יציאה על תיק הנכסים הקיים - כולל אופציות ומניות שטרם מומשו. שילוב נכון של שלושת הרכיבים הללו עוזר למנוע חבות מס כפולה ועוזר ניצול מלא של ההטבות וההקלות שהחוק ואמנות המס מעניקים למי שעובר להתגורר ולעבוד בחו”ל. ליווי של רואה חשבון המתמחה במיסוי בינלאומי כבר משלב התכנון עוזר לוודא שכל הרכיבים האלה מטופלים בזמן ובאופן מתואם.

הערה חשובה: המידע הניתן כאן מהווה מידע כללי, ואינו מהווה המלצה ספציפית או ייעוץ מקצועי, לפעולה כזו או אחרת ובאחריות הקוראים לפעול בהתאם לייעוץ מקצועי התואם את נסיבותיהם.

שאלות נפוצות

מתי מפסיקים להיחשב תושבי ישראל לצורכי מס?
רשות המסים רואה ביוצא לרילוקיישן תושב ישראל. הקביעה נעשית לפי מבחן מרכז החיים (זיקות משפחתיות, כלכליות וחברתיות) ולצדו חזקות הימים הכמותיות שבפקודה. קיימים מקרים שעוברים לחו"ל ועדיין מבקשים להנות מהטבות של תושב ישראל ואז רשות המיסים יכולה לקבוע שלא מגיעות הטבות אלו.
מהו מס יציאה?
מס יציאה (סעיף 100א לפקודה) הוא מס שחל על הנכסים לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה שמחזיק אדם במועד ניתוק התושבות, כאילו נמכרו ביום העזיבה. לעיתים ניתן לדחות את תשלומו עד למימוש הנכס בפועל.
שלחו וואטסאפ