הליך גילוי מרצון - איך זה עובד, למי מתאים ומה בודקים לפני שפונים

הפער בין “לא דיווחתי” לבין “פתחו לי תיק” הוא לרוב פער של תזמון - ומי שפונה ביוזמתו, לפני שרשות המסים פתחה בבדיקה, נמצא בעמדת פתיחה שונה לחלוטין ממי שממתין. גילוי מרצון הוא המסלול המרכזי בישראל להסדרת הכנסות, נכסים או הון שלא דווחו כנדרש בעבר - והמדריך הזה מסביר איך הוא עובד, למי הוא מתאים, ומה חשוב לבדוק לפני שפונים.

הנוהל התקף עכשיו: הוראת שעה עד 31.8.2026

נכון למועד עדכון המדריך (יולי 2026), פועל נוהל גילוי מרצון במתכונת הוראת שעה: הוא פורסם ב-25.8.2025 ובתוקף עד 31.8.2026. הנוהל כולל מסלול רגיל, שבו החבות נקבעת בהסכם שומה מול פקיד השומה, ולצדו מסלול ירוק להגשת דוחות מתקנים בתיקים בהיקפים מוגבלים - נכסים פיננסיים בחו”ל עד 4 מיליון ש”ח, הכנסות משכר דירה עד 250 אלף ש”ח בשנה או נכסים דיגיטליים עד 500 אלף ש”ח. בשונה מנהלים קודמים, הבקשות מזוהות בלבד. רשות המסים הבהירה שאינה מתכננת נוהל נוסף אחרי המועד הזה. לפירוט התנאים, המסלולים והליווי בהליך, ראו עמוד השירות גילוי מרצון.

מהו הליך גילוי מרצון?

גילוי מרצון הוא הליך שבמסגרתו נישום פונה ביוזמתו לרשות המסים ומדווח על הכנסות, נכסים או הון שלא דווחו כנדרש בעבר, במטרה להסדיר את חבותו במס. ההליך מאפשר לרשות ולנישום להגיע להסכמה על גובה המס, הריבית וההצמדה החלים על התקופה שבה לא היה דיווח מלא, במקום שהפער יתגלה במסגרת ביקורת, דיון שומה או חקירה יזומה מצד הרשות. בתנאים המתאימים, ההליך עשוי גם להקנות הגנה מפני הליך פלילי בגין אי-הדיווח שקדם לפנייה. חשוב להבין שגילוי מרצון אינו “מחיקת חוב” - הנישום עדיין משלם את המס המגיע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית - אלא דרך מבוקרת ומוסכמת להסדיר את החוב, במקום החשיפה המלאה שכרוכה בגילוי יזום מצד הרשות.

למי מיועד הליך גילוי מרצון?

בפועל, גילוי מרצון רלוונטי למגוון רחב של מצבים: הכנסות מחשבונות בנק או השקעות בחו”ל שלא דווחו, נכסי מקרקעין או ירושות שהתקבלו מחוץ לישראל, רווחים ממטבעות דיגיטליים או מנכסים פיננסיים אחרים, פעילות עסקית שלא דווחה במלואה, וכן פערים שהתגלו בעקבות הצהרת הון - למשל גידול בהון שאינו מוסבר על ידי ההכנסות שהוצהרו. במקרים רבים הנישום כלל לא היה מודע לחובת הדיווח, למשל לגבי הכנסה פסיבית מנכס שהתקבל בירושה בחו”ל. במקרים אחרים מדובר בפער שהצטבר לאורך זמן ולא טופל. בשני המצבים, פנייה מקדימה ומקצועית מאפשרת למפות את החשיפה בפועל ולבחור את דרך הפעולה הנכונה - ולא להמתין שהפער יתגלה מצד הרשות.

מהם היתרונות בפנייה מרצון לעומת המתנה לגילוי מצד הרשות?

פנייה יזומה מקנה לנישום שליטה רבה יותר על התהליך: אפשרות לבחון את החשיפה מראש, להיערך מבחינה כלכלית לתשלום החוב, ולעיתים לנהל משא ומתן על גובה השומה בטרם קבעה הרשות עמדה נוקשה. לעומת זאת, כאשר הפער מתגלה ביוזמת הרשות - בין אם באמצעות ביקורת, השוואת הון או מידע ממקור חיצוני - הנישום מאבד את מרבית כוח המיקוח, וחשוף לשומות מוגדלות, קנסות ובמקרים חמורים גם להליך פלילי. ההבדל המרכזי הוא, אם כן, תזמון: ברגע שהרשות פתחה בבדיקה בנושא הספציפי, לרוב לא ניתן עוד להיכנס להליך גילוי מרצון לגביו.

איך מתנהל הליך גילוי מרצון בפועל?

התהליך נפתח לרוב בבחינה מקדימה של החשיפה בפועל - אילו הכנסות או נכסים לא דווחו, לאיזו תקופה, ומה שיעור המס הצפוי. בעבר היו נהלים שאפשרו פנייה ראשונית אנונימית לבדיקת עמדת הרשות; לפי הוראת השעה הנוכחית הבקשות מזוהות בלבד, ולכן הבחינה המקדימה נעשית כולה מול איש המקצוע, לפני כל מגע עם הרשות. לאחר מכן מוגש דיווח מפורט על ההכנסות או הנכסים הרלוונטיים, ומתנהל משא ומתן על גובה החבות הסופית - מס, ריבית והצמדה. בסיום ההליך, ולאחר תשלום החבות שסוכמה, ניתן אישור על סגירת ההליך. מאחר שמסלולי הפנייה, לוחות הזמנים והתנאים המדויקים משתנים מעת לעת ומפורסמים על ידי רשות המסים, חשוב לבדוק מהו הנוהל הפעיל נכון למועד הפנייה בפועל, ולא להסתמך על מידע מיושן.

האם גילוי מרצון תמיד מקנה חסינות מהליך פלילי?

לא באופן אוטומטי. ההגנה מפני הליך פלילי, ככל שהיא ניתנת, תלויה בעמידה בתנאי הנוהל הפעיל באותו מועד ובשיקול דעת הרשויות הרלוונטיות, ואינה מובטחת מראש בכל מקרה ומקרה. זו בדיוק הסיבה שחשוב לבחון את הנסיבות הספציפיות מול איש מקצוע לפני הפנייה בפועל, ולא להניח הנחות גורפות על סמך מה שהיה נהוג בהליכים קודמים או במסלולים שאינם בהכרח פעילים כיום.

מתי כדאי לפנות לייעוץ לפני גילוי מרצון?

הצעד הראשון בכל מקרה של הכנסה, נכס או הון שלא דווחו כנדרש הוא בדיקה מקצועית מקדימה - עוד לפני כל פנייה לרשות המסים. פנייה לא מתוכננת, או ניסיון “לבדוק בעצמכם” מול פקיד השומה, עלולה להיחשב כפתיחת בירור מצד הרשות ולשלול את האפשרות להיכנס בהמשך להליך גילוי מרצון מסודר. ליווי מקצועי של רואה חשבון מיסוי בינלאומי מהשלב הראשון - מיפוי החשיפה, בחירת מסלול הפנייה המתאים, וניהול המשא ומתן מול הרשות - הוא ההבדל בין הסדרה מבוקרת של החוב לבין חשיפה מיותרת. אם עלה אצלכם ספק לגבי הכנסה, נכס או הון שטרם דווחו, זהו בדיוק הרגע לבדוק את הנושא, ולא להמתין. לפרטים על תנאי הנוהל הנוכחי, המסלול הירוק והליווי בהליך, ראו את עמוד השירות גילוי מרצון.