גילוי מרצון

גילוי מרצון הוא הליך המאפשר לנישום לדווח ביוזמתו לרשות המסים על הכנסות, נכסים והון שלא דווחו, לשלם את המס - ובתנאי הנוהל לקבל הגנה מפני הליך פלילי. הנוהל חזר, והפעם עם תאריך סיום: ב-25.8.2025 פרסמה רשות המסים הוראת שעה שמסדירה את ההליך. ההוראה בתוקף עד 31.8.2026, וברשות הבהירו שאין בכוונתם לפרסם נוהל נוסף אחריה. מי שיש לו חשבון בחו”ל, רווחי קריפטו או הכנסה שלא דווחה, נמצא עכשיו בחלון זמן מוגדר - וההחלטה החשובה היא לא אם לבדוק, אלא מתי.

מה קובע נוהל גילוי מרצון החדש?

הוראת השעה שפרסמה רשות המסים ב-25.8.2025 פותחת מחדש את האפשרות לפנות ביוזמתכם, לדווח על מה שלא דווח ולהסדיר את החבות - אחרי תקופה ארוכה שבה לא פעל שום מסלול מוסדר. שני שינויים מרכזיים לעומת נהלים קודמים: ראשית, הבקשות מזוהות בלבד. אין הפעם מסלול אנונימי שמאפשר לבדוק את עמדת הרשות לפני חשיפת הזהות. שנית, נוסף מסלול ירוק מהיר להגשת דוחות מתקנים בתיקים בהיקפים מוגבלים. הנוהל בתוקף עד 31.8.2026, ורשות המסים הצהירה שלא מתוכנן נוהל נוסף - ושאחרי המועד הזה צפויה אכיפה מוגברת. את ההצהרה הזו כדאי לקחת ברצינות: הרשות מקבלת כבר היום מידע אוטומטי על חשבונות של ישראלים בחו”ל, והשאלה בתיקים רבים היא רק מי פונה ראשון.

מי יכול להגיש בקשה, ומי לא?

ההליך פתוח למי שעומד בכמה תנאים מצטברים: לא מתנהלת נגדו בדיקה, ביקורת או חקירה בנושא הגילוי, הוא לא הורשע בעבר בעבירות מס, ולא אושרה לו בקשת גילוי מרצון בעבר. הבקשה עצמה חייבת להיות מלאה, כנה ובתום לב - גילוי חלקי עלול לשלול את ההגנה כולה. הנקודה הקריטית היא תזמון: ברגע שהרשות פתחה בבדיקה בנושא, הדלת נסגרת. ולכן הטעות הנפוצה ביותר היא “לבדוק לבד” - להתקשר לפקיד השומה, לשאול שאלה כללית, לנסות להבין מה הרשות כבר יודעת. פנייה כזו עלולה להיחשב תחילת בירור מצד הרשות ולשלול את הזכאות להליך כולו. הסדר הנכון הפוך: קודם ממפים את החשיפה בבדיקה מקצועית וחסויה, ורק אחר כך פונים לרשות, בערוץ הנכון ובמסלול הנכון.

מהו המסלול הירוק, ומי עומד בתנאים שלו?

המסלול הירוק מיועד לתיקים בהיקפים מוגבלים, והוא פשוט ומהיר יותר: במקום משא ומתן על שומה מול פקיד השומה, מגישים דוחות מתקנים או דוחות ראשונים שכוללים את ההכנסות שלא דווחו. התקרות שנקבעו בהוראת השעה: נכסים פיננסיים בחו”ל בשווי של עד 4 מיליון ש”ח, הכנסות משכר דירה של עד 250 אלף ש”ח בשנה, או נכסים דיגיטליים בשווי של עד 500 אלף ש”ח, וכן שילובים ביניהם כפי שהוגדרו בנוהל. מי שנכנס בגדרי המסלול חוסך זמן, עלויות והתדיינות. אבל ההתאמה למסלול היא עצמה שאלה מקצועית: שווי נמדד בנקודות זמן מסוימות, הכנסה מחושבת לפי כללים מסוימים, ולבחירה בין המסלולים יש השפעה ישירה על התוצאה. בדיקת זכאות מדויקת לפני ההגשה היא הצעד הראשון בכל תיק.

מה ההבדל בין המסלול הירוק למסלול הרגיל?

	מסלול ירוק	מסלול רגיל
למי מתאים	תיקים עד התקרות שבנוהל	כל השאר
איך מתנהל	הגשת דוחות מתקנים או ראשונים	הסכם שומה מול פקיד השומה
משא ומתן	אין בדרך כלל	יש - על גובה החבות
משך צפוי	קצר יחסית	תלוי במורכבות ובמשא ומתן

הבחירה בין המסלולים היא לא רק שאלה של תקרות. גם מי שעומד טכנית בתנאי המסלול הירוק צריך לבחון אם הגשה מהירה משרתת אותו, או שנסיבות התיק מצדיקות דווקא את המסלול הרגיל. להרחבה על ההליך עצמו, איך הוא נולד ומה היתרונות בפנייה יזומה, ראו המדריך המלא לגילוי מרצון.

יש לי חשבון בנק בחו”ל שלא דווח - מה עכשיו?

אם יש לכם חשבון בנק, תיק השקעות או נכס מניב בחו”ל שלא דווח בישראל, אתם קהל היעד המרכזי של הנוהל. חשוב להבין את תמונת המידע: מאז 2019 ישראל משתתפת בחילופי מידע פיננסיים אוטומטיים במסגרת תקן ה-CRS של ה-OECD, שמעל 100 מדינות מיישמות - ובהן שווייץ, לוקסמבורג, בריטניה וסינגפור - ורשות המסים מקבלת באופן שוטף נתונים על חשבונות של תושבי ישראל במדינות אלה. השאלה היא לא אם למידע יש דרך להגיע לרשות, אלא מי יוזם את המהלך. סימן שכיח לכך שהמידע כבר הגיע: דרישה למלא את טופס 5328 - דו”ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה. פנייה במסגרת הנוהל מסדירה את המס בצירוף ריבית והצמדה, ובתנאי הנוהל מקנה הגנה מהליך פלילי. המתנה לפנייה מצד הרשות משאירה אתכם עם שומות, קנסות וחשיפה פלילית - בלי מסלול מוסדר לחזור אליו, כי הנוהל כבר לא יהיה בתוקף. גם ירושה מחו”ל שלא טופלה, וגם חשבון ותיק שנפתח לפני עשרות שנים, נכנסים לאותה משבצת בדיוק.

החזקתי או מימשתי קריפטו - האם גם זה גילוי מרצון?

כן. נכסים דיגיטליים נמצאים במפורש בתוך הנוהל, עם תקרה ייעודית של 500 אלף ש”ח במסלול הירוק, ומעבר לה במסלול הרגיל. בפועל, תיקי קריפטו הם מהמורכבים בהליך: צריך לשחזר עלויות רכישה מבורסות שחלקן כבר לא קיימות, לתרגם המרות בין מטבעות לאירועי מס, ולחשב את החבות בכל שנה רלוונטית. דווקא בגלל המורכבות הזו, המיפוי המקדים חשוב כאן יותר מבכל תחום אחר - ההבדל בין חישוב מסודר לבין הערכה גסה יכול להיות הבדל של מאות אלפי שקלים בשומה הסופית. מי שמימש רווחים ולא דיווח, מי שקיבל מטבעות במתנה או בירושה, ומי שפעל דרך ארנקים פרטיים - לכולם יש עכשיו חלון מוגדר להסדרה, ותאריך שבו הוא נסגר.

איך מתנהל התהליך, ומה נשאר דיסקרטי?

ההליך מתחיל רחוק מרשות המסים: בשיחה חסויה שממפה את התמונה המלאה - אילו נכסים והכנסות לא דווחו, לאילו שנים, מה חשיפת המס המוערכת ולאיזה מסלול התיק מתאים. שום פרט לא מגיע לרשות בשלב הזה, והוא כולו חוסה תחת חיסיון מקצועי. רק אחרי שהתמונה ברורה והאסטרטגיה מגובשת, מוגשת הבקשה: במסלול הירוק דוחות מתקנים, במסלול הרגיל בקשה ומשא ומתן על החבות מול פקיד השומה, ובסיום תשלום שסוגר את ההליך. זו גם הסיבה להתחיל מוקדם - הכנת בקשה מלאה, על איסוף המסמכים מבנקים זרים ושחזור הנתונים ההיסטוריים שבה, אורכת שבועות. מי שיתחיל את הבדיקה באוגוסט עלול למצוא את עצמו מגיש בלחץ, או לא מספיק להגיש בכלל.

למה ללוות את ההליך אצל מי שהיה בצד השני?

תומר דרור הוא רואה חשבון ומשפטן, ולפני שעבר ללוות נישומים היה בכיר ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים - הגוף שמטפל בדיוק בסוגיות שהנוהל הזה עוסק בהן: תושבות, נכסי חוץ וחילופי מידע בין מדינות. ההיכרות הזו היא לא שורה בקורות חיים אלא כלי עבודה: להבין איך הרשות קוראת בקשה, מה מדליק נורות אצל פקיד השומה, איפה יש מקום למשא ומתן ואיפה אין טעם למשוך. לצד העבודה השוטפת, תומר מרצה למיסוי בינלאומי ומלווה יחידים וחברות בתיקי תושבות, רילוקיישן והון לא מדווח. בתיק גילוי מרצון, שבו התוצאה תלויה בהבנה של איך הצד השני חושב, יש יתרון פשוט למי שהיה שם.

---

הנוהל בתוקף עד 31.8.2026, והכנת בקשה איכותית לוקחת זמן. אם יש לכם חשבון, נכס או הכנסה שטרם דווחו, הצעד הראשון הוא שיחה חסויה אחת - בלי התחייבות ובלי שום פנייה לרשות המסים. אפשר להתקשר, לכתוב בוואטסאפ או לקבוע פגישת ייעוץ ביומן.