טופס 150 - דיווח על חברות זרות
מחזיקים בחברה זרה, LLC או שותפות בחו"ל? טופס 150 החדש כבר אינו דיווח טכני - הוא כולל שאלוני חנ"ז וחברת משלח יד זרה ומחייב נקיטת עמדות מס. מילוי נכון, בלי להדליק נורות אדומות.
טופס 150 הוא “הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ” - נספח לדוח השנתי שבו תושב ישראל מדווח לרשות המסים על החזקה, במישרין או בעקיפין, בחברה, בשותפות או בגוף אחר בחו”ל. הטופס מצורף לדוח השנתי של יחיד (טופס 1301), של חברה (טופס 1214) או של נאמנות (טופס 1327). בדצמבר 2024 פרסמה רשות המסים גרסה חדשה ומורחבת של הטופס, ובדוחות המוגשים מ-1 בינואר 2025 חובה להשתמש בה בלבד. השינוי אינו טכני: במקום שתי טבלאות דיווח כלליות, הטופס החדש בנוי מחמישה חלקים עם עשרות שאלות - כולל שאלונים על חברה נשלטת זרה (חנ”ז) ועל חברת משלח יד זרה - ובחלק מהשאלות המילוי עצמו הוא נקיטת עמדת מס. תשובה לא מדויקת אינה “נעלמת בתיק”: היא מוצלבת עם מידע שמגיע לישראל אוטומטית מחילופי מידע בינלאומיים, ועלולה לפתוח דיון שומה.
מי חייב להגיש טופס 150?
תושב ישראל - יחיד, חברה או נאמנות - שמחזיק בזכויות בחבר בני אדם תושב חוץ או בשותפות זרה, במישרין או בעקיפין, חייב בהגשת דוח שנתי ובצירוף טופס 150 אליו. על עצם ההחזקה מדווחים בכל שיעור החזקה, אבל את השאלונים המפורטים (חנ”ז וחברת משלח יד זרה) ממלא רק בעל שליטה - מי שמחזיק 10% ומעלה, כאשר לעניין זה מצרפים גם החזקות של קרובי משפחה.
מה חדש בטופס 150 החדש?
הגרסה החדשה פורסמה ב-10 בדצמבר 2024, והיא מחליפה לחלוטין את הטופס הישן בכל הדוחות המוגשים מ-1 בינואר 2025. שימו לב: המועד הקובע הוא מועד ההגשה, לא שנת המס - דוח לשנת 2023 שמוגש היום יוגש גם הוא על הטופס החדש. חמשת חלקי הטופס:
- מידע כללי על החברה הזרה - שם, מדינת התושבות ופרטי יסוד.
- פרטי ההחזקה - החזקה ישירה או עקיפה, ושיעור ההחזקה.
- מידע נוסף, כולל סיווג החברה לצורכי מס בישראל, כמו השקפה או לא השקפה - השאלה הקריטית למחזיקי LLC.
- שאלון חברה נשלטת זרה (חנ”ז) - לבעלי שליטה בלבד.
- שאלון חברת משלח יד זרה (חמי”ז) - לבעלי שליטה בלבד.
הטופס הישן דרש בעיקר עובדות; החדש דורש גם עמדות - סיווג, הגדרות וחישובים שלכל אחד מהם השלכת מס ישירה.
שאלון חנ”ז - השאלות הרגישות באמת
חברה נשלטת זרה היא חברה זרה שעיקר הכנסתה או רווחיה פאסיביים (ריבית, דיבידנד, שכירות, תמלוגים, רווחי הון) ושיעור המס החל עליה בחו”ל נמוך מ-15% (ויש עוד תנאים נוספים). בעל שליטה ישראלי בחנ”ז עשוי להתחייב במס בישראל על רווחים פסיביים שלא חולקו - כאילו קיבל דיבידנד. השאלון בטופס 150 החדש נבנה בדיוק כדי לאתר את המקרים האלה: הצהרה על הכנסות או רווחים פאסיביים לצד שיעור מס זר נמוך מדליקה את הבדיקה. מי שעונה על השאלון בלי להבין את ההשלכות עלול להצהיר, במו ידיו, על חבות מס שלא הייתה נפתחת אחרת - או לחלופין לענות תשובות סותרות שיזמינו ביקורת.
שאלון חמי”ז - לעצמאים שפועלים דרך חברה זרה
חברת משלח יד זרה היא חברה זרה שהכנסתה או רווחיה נובעים בעיקרם ממשלח יד - ייעוץ, רפואה, תכנות, אדריכלות וכדומה - של בעלי השליטה הישראלים בה. מי שנתן שירותים דרך חברה שהקים בחו”ל, גם בתקופת רילוקיישן, עשוי לגלות שהכנסות החברה ממוסות בישראל. השאלון בטופס בוחן בדיוק את זה, והתשובות דורשות הבנה של ההגדרות בפקודה.
מחזיקים LLC אמריקאית? שאלת הסיווג
הטופס דורש לסווג את הגוף הזר לצורכי מס בישראל. עבור LLC אמריקאית - שבארה”ב היא לרוב “שקופה” לצורכי מס - זו שאלה מהותית: הסיווג בישראל משפיע על הזיכוי ממס זר, על קיזוז הפסדים ועל אופן המיסוי של הרווחים, והטופס אף מאפשר לסמן יישום של ההסדר שבחוזר מס הכנסה 5/2004. בחירה לא נכונה כאן עלולה לעלות בכפל מס.
משכתם כסף מהחברה הזרה? שאלת החוב
הטופס החדש שואל במפורש אם קיימת יתרת חוב שלכם כלפי החברה הזרה. השאלה לא תמימה: היא נועדה לאתר בעלי מניות שמשכו כספים כהלוואה במקום כדיבידנד. יתרת חובה כזו עלולה להיחשב כדיבידנד חייב במס - ועדיף לדעת את זה לפני שמצהירים עליה, לא אחרי.
עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים
מי שנהנה ממעמד של עולה חדש או תושב חוזר ותיק היה פטור ברוב המצבים עד כה גם מדיווח על חברות זרות שבבעלותו במהלך תקופת ההטבות. רפורמת 2026 משנה את תמונת חובות הדיווח - בדיוק בנקודה שבה טופס 150 פוגש את הטבות המס לעולים ולתושבים חוזרים. אם אתם במעמד כזה או מתכננים חזרה לישראל, שווה לבדוק מה חל עליכם לפני הגשת הדוח הקרוב.
למה טעות בטופס 150 עולה ביוקר
רשות המסים מקבלת היום, באופן אוטומטי, מידע על חשבונות וחברות של ישראלים ביותר מ-100 מדינות במסגרת תקן ה-CRS. הנתונים שבטופס 150 מוצלבים מול המידע הזה ומול שאר הדוח - וחוסר עקביות הוא טריגר מרכזי לפתיחת ביקורת. טעות שכיחה לא פחות היא השמטה: מי שלא דיווח כלל על חברה זרה עלול למצוא את עצמו מוזמן לדיון שומה על בסיס מידע שהרשות כבר מחזיקה - ובמקרים כאלה שווה לבחון גם הליך גילוי מרצון. ומנגד - מילוי “זהיר מדי” שמצהיר על חנ”ז בלי שמתקיימים התנאים יוצר חבות מס מיותרת. זה טופס שצריך למלא נכון, לא מהר.
איך מגישים - ואיך המשרד מסייע
טופס 150 מוגש כנספח לדוח השנתי. מאז יולי 2025 צריך להגיש אותו גם באופן מקוון (החל מדוחות 2024), ולצידו עדיין מתאפשרת הגשה כקובץ PDF. במשרד, הטיפול בטופס הוא חלק מהכנת הדוח השנתי: מיפוי ההחזקות בחו”ל, סיווג נכון של כל גוף, מענה מושכל על שאלוני החנ”ז והחמי”ז, ובמקרים המתאימים - חוות דעת מנומקת שמעגנת את העמדה שננקטה. הניסיון של תומר דרור כבכיר לשעבר ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים פירושו שהטופס ממולא מתוך היכרות עם הצד שבודק אותו. ומי שמגלה שיש לו חברות זרות שלא דווחו בעבר - עדיף לטפל בזה יזום, לפני שהרשות פונה אליכם.
מקור רשמי: טופס 150 - הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ, באתר רשות המסים
שאלות נפוצות
- מה זה טופס 150?
- "הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ" - נספח לדוח השנתי שבו תושב ישראל מדווח על החזקה, ישירה או עקיפה, בחברה, בשותפות או בגוף אחר בחו"ל. הטופס מצורף לדוח של יחיד (1301), חברה (1214) או נאמנות (1327).
- מי חייב בהגשת טופס 150?
- כל תושב ישראל שמחזיק בזכויות בחבר בני אדם תושב חוץ או בשותפות זרה חייב בהגשת דוח מס ובצירוף טופס 150 לדוח. על עצם ההחזקה מדווחים בכל שיעור החזקה; את החלק בטופס עם השאלונים של החנ"ז וחברת משלח היד הזרה ממלאים רק בעלי שליטה שמחזיקים 10% ומעלה (כולל החזקות קרובים).
- מה ההבדל בין טופס 150 הישן לטופס 150 החדש?
- הטופס הישן כלל שתי טבלאות דיווח כלליות. הטופס החדש, שפורסם בדצמבר 2024 וחובה להשתמש בו בדוחות המוגשים מ-1 בינואר 2025, בנוי מחמישה חלקים - כולל שאלוני חנ"ז וחמי"ז וסיווג הגוף הזר לצורכי מס בישראל - ומחייב נקיטת עמדות מס, לא רק דיווח עובדתי.
- אני מחזיק פחות מ-10% בחברה זרה - מה עליי למלא?
- מדווחים על ההחזקה עצמה בחלקים של הטופס המיועדים למי שמחזיק פחות מ-10% (כולל קרובים), אך ברוב המצבים אין חובה למלא את שאלוני החנ"ז וחברת משלח היד הזרה, השמורים לבעלי שליטה (10% ומעלה, כולל צירוף החזקות של קרובים).
- מה קורה אם לא מדווחים על חברה זרה?
- רשות המסים מקבלת מידע אוטומטי מחו"ל במסגרת תקן ה-CRS, והשמטת החזקה עלולה להתגלות בחילופי מידע - ולהוביל לדיון שומה, לקנסות ובמקרים חמורים גם לחשיפה פלילית. מי שלא דיווח בעבר - מומלץ להסדיר יזום, בליווי מקצועי (למשל בהליך גילוי מרצון), לפני שהרשות פונה.